בום לפנים
מאת: משה
מזרחי 07/03/2006
משה מזרחי קפץ לראות את בום פם בבר תל-אביבי, וזכה בכרטיס
טיסה מסביב לעולם.
|
|
|
|
ברגעים מסוימים בהופעה של בום פם, אפשר
לעצום עיניים ולהרגיש במקום אחר לגמרי. המקום הזה לא ממש מוגדר. זה יכול להיות כל
מקום, אבל זה חייב להיות מקום שמח. כל כך שמח שאפשר להתפוצץ. במקרה של בום פם
האושר הוא לא אקדח, הוא תותח בעל קליבר עצום, והוא חם, אוי כמה שהוא חם. הלהקה הזו
עושה כרגע את הדבר הכי רותח, מעניין ומרענן בארץ.
אין רגע מנוחה. הקצב (זה יהיה די מעליב לקרוא לו סוחף) הוא כל כך מסחרר עד
שהרגליים והידיים מאיימות להתנתק מהגוף.
הלהקה המצוינת הזו קיימת כבר שלוש שנים. בימים אלה הם עובדים על אלבום הבכורה
שלהם. עכשיו, אחרי הפסקה קצרה, הם חוזרים להופעות ועושים את הספתח המחודש באברקסס
בתל אביב. ברור לכול מי שעוקב אחרי הלהקה הזו שהם הולכים לשחק אותה בגדול בעולם
(הופיעו כבר בגרמניה ושוויץ). הם מסוגלים להביא כל אחד לבדוק מחדש את המשפט
"מוסיקה היא החיים". המוסיקה של בום פם היא החיים שכל אחד מאתנו היה
רוצה לאחל לעצמו: עשירים, מאושרים, צבעונים ומלאים באלכוהול משובח.
|
|
|
בום פם וקוריצה |
למרות הצפיפות
והדביקות במקום, כבר מהצליל הראשון פתאום כולם מצליחים לזוז, לצרוח, לרקוד, לקפוץ
ולתת לגוף וללב להשתולל.
אורי כינורות (חבר הבלקן ביט בוקס המהוללת) ועוזי פיינרמן, שני הגיטריסטים, הם
נגני-על שמנגנים יחד מהתיכון. בהופעה הם מתכתבים ביניהם, ממשיכים אחד את השני
ומנגנים בוירטואוזיות הכי מרגשת שאפשר למצוא במחוזותינו. הם סוחטים מהקהל הנלהב
הרבה קריאות "וואו" להן הם ראויים בהחלט. יובל "טובי" זולוטוב
יושב עם הטובה ועוטף בחום את כל המופע הנפלא הזה. עד כמה שהכלי הזה נראה בלתי
אפשרי לנגן עליו, "טובי" עושה את זה כל כך בקלות ומצליח לשרוף לכולם את
הבטן. דודו כוכב משלים את החבורה הלא הגיונית הזו על סט התופים הקטן שלו, ומוציא
ממנו את הבלתי אפשרי.
|
|
|
|
בום פם עושים מוסיקה!
בלקנית, צוענית, יוונית, רוק אנד רול, יהודית, מזרח תיכונית - אין שום צורך למחוק
את המיותר אלא רק להוסיף עוד סגנונות. למרות שלכאורה קל מאוד להתפזר ולאבד את הכיוון
בתוך הסחרחורת המוסיקלית הזו, זה פשוט לא קורה. המגוון הזה מהודק ומדויק ולא משאיר
שום סיכוי לברוח או להתפזר. המוסיקה שלהם כולאת אותך ומכריחה אותך להתמסר ללא תנאים.
השירים עוברים מאחד לשני ללא עצירה; המופע נבנה במהירות - מתחיל בשיא ומגיע לשיא
השיאים. הקהל, שהוא ללא ספק החבר החמישי בלהקה, שולט בכל ביט וביט, בכל קריאת
"היי" ובכל קפיצה ותנועת ריקוד של אחד הגיטריסטים.
הלהיט 'בום פם', איתו הם מסיימים, הופך לחגיגה ענקית. "טובי" ממש שר את
חלקו עם הטובה. כנורות ופיינרמן מקיפים אותו מכל עבר, עושים אהבה עם הגיטרות,
מלהטטים עם "אינתה עומרי" המיתולוגי וחוזרים ליוון בטיסה. אי אפשר
להישאר אדיש.
בום פם הם משלנו וזה ממלא את החזה בגאווה אדירה ועושה חיוך מתוח מלא בשינים צחורות
והבל פה אלכוהולי. ההרגשה אחרי היא כמו לצאת ממכונת כביסה סופר טורבו - אחרי
הסיבוב והסחיטה הם יורקים אותך החוצה לאוויר הקר לייבוש, להרפיה ולחלומות מתוקים
על מקומות רחוקים.
לאתר של בום פם